עכשיו כבר מותר. לומר. לגלות ולספר את הסוד ששמרנו בלבנו ובדמנו הטקסט שנכתב לזכרו של גל אפל אהוב נפשנו חבר ואח.
בום, בום, בום
הלב שלי דופק,
כל אחד שומע אותו, רצתי אליך,
בחושך בירידה, אני מתישבת בשקט ליד הדלת...
המיטה שלך...
הגינה הפסיכודאלית מוארת בצבעי חלליות,
נושמת נשימות ענקיות....
בעזרת איזה מפוח קיצבי ממנועים המחוברים לבנין אחר כאן.
אי אפשר לנשום בקצב הזה.
ניסיתי.
רואה אותך,
לתוכך,
ישן....
אולי...
נזכרת איך עשית לי אנפרנד בפייס ואני ידעתי שאתה מתחיל את הדרך לתחנה האחרונה כאן אצלנו... לכאורה אחרונה, לך תדע.
מסמן לי בדרכך כמה אתה צריך חברים
אז בכוונה כמו קיפוד סומר מהם
שלא יהיה להם קוצים לכאוב כשלא תהיה.
אחכ בלילה בין כאב לכאב, לכאב אתה אומר לי מילים,
אני אוספת כל מילה ומילה.
מחייכת אליך, לא בוכה לידך
וכל הדמעות נשטפות פנימה אני אוספת גם אותן אחת אחת.
אולי נצטרך...
לך תדע ...
אתה צוחק, ואומר לי ..מלא סרטים רצים בראש.
הכדורים משחקים בך.
אני עוצמת עיניים ונזכרת שבדרך לכאן
רמזור אדום צומת מוטרף של בליל מכוניות עומדות
ונוסעות ומפרססות ופשוט רציתי לנהוג לתוכן
לשים לכאב נקודה וסוף.
זה כדור סרק,
היית אומר, אבל וואלה פתרון.
תביאי פתרונות,
אתה מבקש כשאתה מתעורר לשניה,
משהו שעובד.
אז כל מה שמנחם מתקרב
וכל מה שמוכר וידוע מגיע.
יוצאת החוצה, השמש זורחת
ואין לה טעם, אני הולכת על הירח עד דלת המכונית.
מתישבת כמו בתוך אקוואריום,
בודקת הודעות, חיים מסתובבים סביבי, שמה וייז להגיע אליי.
אליי, איפה אני?
שולחת מיקום נפשי וריגשי לחברה שבודקת מה אצלי?
מה אצלי באמת?
חבר מחושמל מדאגה
שולח הודעה עם קול שבור,
עוד מילים ומילים שנאספות אל אלוהים או אל אנשהוא.
יש שיר ברדיו, אני מכבה את עצמי.
מטפסת במדרגות החיים עוד קומה ומתנשפת,
נושפת כל כך את עצמי.
אני מלווה את עצמי בעוד פרידה,
בתוך פרידה או אולי נפרדת מעצמי קודמת , בעוד פרידה.
לך תדע.
מורידה את הבגדים. לבד, לא מובן מאליו, מתברר.
זורקת ישר למכונה, זמן קורונה שומרים עליך,
גם לזרוק ישר זו משימה... מתברר.
עומדת עירומה מעצמי,
ממילים,
ממחשבות.
פותחת את הברז ומשתהה נוגעת במים כמו פלא.
מקלחת הקסמים שלי פועלת מעבירה אותי לתוך מנהרת הזמן של עצמי.
יוצאת, מתנגבת, לבד.
קבעתי סשן לעצמי.
האקסס שהיא תעשה לי יקלף את המיותר.
ישחרר אותי.
מחליפה שיר לשיר אחר.
אתה האיש!
הלוואי שהיית רואה אותך מהצד כמו שאנחנו רואים ומעריכים אותך.
היית קולט אותך כל כך גבוה,
יפה
ופלאי
עוטפים אותך באהבה ותשומת לב מלאך של החיים.
.
זו הדרך שלי להתחיל להפרד, להמשיך להפרד, דרך אהבה עצמית שלי שדואגת לאוכל רוחני ופיזי, משולבת באהבת הזולת ולתת לו את כל מה שביכולתי לתת ללא אגו.
פשוט להיות על גדות הנהר שזורם אל האין סוף האינסופי