אני נותנת תשומת לב .
אני נותנת מתנות.אני נותנת מיד מה שמקבלת. אני נותנת כסף .נותנת עצה. נותנת בגלוי .נותנת בסתר.נותנת לילדים מתנות קטנות .נותנת מאכלים. אוהבת שבאים אליי ,יושבים שותים נהנים ואוכלים.נותנת לימונצ'לו שהכנתי וגם מתכון וגם פלפלונים שצמחו בעציץ.
נותנת אהבה והקשבה וטוב לי עם הנתינה שלי.טוב מאד אני מרוצה. אני אוהבת את ההרגשה.
וכאן בא אמממה אחד ענק ...התברר לי החודש אני לא ממש פתוחה לא ממש זורמת כשזה מגיע בלקבל.הרגשתי שאני צריכה אומץ כדי לקבל. משהו בי צריך להתארגן מחדש ולאפשר קבלה. מביך אותי
לקבל מחמאות בעל פה וכתובות ממאות אנשים , בוגרים ובוגרות ,צוערים וצוערות ,קצינים וקצינות שהשתתפו בהרצאות שלי .
הקטנתי את עצמי בעבר והייתי מסמיקה ונעלמת כשהחמיאו לי איך אני נראית. כל סרטון שלי שהיה עולה ליוטיוב היה מלווה בביקורת עצמית וביישנות.
כל הצעה למתנה, הנחה או עזרה כלשהיא הייתי דוחה מעליי..והיה מופיע שריון של " אני מסתדרת לבד " .
לא תודה. לכל מי שהציע לי מתנה כלשהיא עזרתי להבין שאני אביא את המתנה עד אליי בעצמי. אפילו למי ששלח לי חבילה רציתי לעזור בתשלום...בקיצור...תקלה.
חוסר איזון.
בחודש שעבר החלטתי לתרגל אומץ. את האומץ שלי לקבל....
מהרגע שהחלטתי הכל התחיל לזרום אליי...מצאתי ספר בשם אומץ. תכננתי בראנצ' חברות עם הכותרת אומץ ושאר חויות הקשורות למושג אומץ והיכולת לקבל.
קיבלתי ירקות שרק נקטפו מהשדה בידי זהב מחברה מיוחדת.
קיבלתי מלפפונים חמוצים הכי טעימים בעולם.
יין ותמרים במלון שהתארחתי בו.
קיבלתי קורס בפורטוגזית חינם.קצת התווכחתי ואז הבנתי שאני בהתנגדות.קיבלתי בחיוך ובאהבה
קיבלתי קורס בשיווק דיגיטלי חינם.קיבלתי בשקט.
חבר חדש ומיוחד בפייסבוק הציע לי לבחור ספר מתנה בין ספריו שיגיע עד אליי ..נשמתי עמוק .הסכמתי ,בחרתי וזכיתי באוצר.
חברה הביאה לי אבוקדו יפה ובשל אמרתי תודה וחייכתי. איך ידעת שאלתי?
חברה ושותפה לדרך עשתה לי הנחה מאד מאד משמעותית בתשלום תמורת עבודה ומעבר לכך שהיא עושה עבורי ובשותפות איתי.אמרתי וואוו תודה .באמת?אני מאד מעריכה. הצלחתי לקבל.
חברה שעשתה אירוע מהממם ומרגש ורציתי להביא משהו משלי והיא אמרה לא.בואי ככה כמו שאת אל תביאי דבר היה לי קשה אבל באתי כמו שאני.היא התקשרה להחמיא ולתת לי קרדיט על האומץ והתמיכה שנתתי לה לעשות את האירוע שעשתה ואת התמיכה שנתתי לה להרגיש יכולה ומסוגלת.הובכתי קצת הקטנתי את עצמי.קצת התבדחתי אבל חייכתי חיוך קטנטן ואמרתי לעצמי וואו את צריכה לעבוד על זה....יש לך כאן שיעור בקבלה.
בתור בסופר מי שלפני סיים חשבון ושילם בטעות על האננס שלי. צחקנו והוא ביקש לתת לי אותו מתנה. הודיתי לו בנימוס אבל סירבתי...אנשים בתור התמרמרו על העיכוב אמר לי ביי ויצא צעקתי תודה רבה מי אתה ?.נשארתי עם אננס ביד וקופאית מחיכת.
פרוייקט שעבדתי עליו 10 שנים לא תמימות בכלל יצא לדרך. השאיר אחריו שובל פתקאות זימון מכווצ'צ'ים ירדתי לחגוג את קבלת השפע בקנית ארטיק גולד מושחת וצחקתי לאורך כל המדרגות.
חבר אמר אני מגיע ומסדר את זה תשאירי צ'ייסר לימונצ'לו קפוא .חייכתי ואמרתי תודה.
משפחה שאני עובדת איתה שנה כתבה לי מחמאות ושלחה לי מתנה.הסמקתי והתרגשתי איתם.
זוג מהמם שאני מלווה בפרידה מודעת עשו איתי זום מסכם תהליך והקשבתי לכל המחמאות בלי לקטוע אותם או לספר משהו מצחיק או לקום להביא מים.
אני עובדת על עצמי ומתאמנת, מקלפת את מעטפת מלכת הקיפודים ומראה לעולם את הלב הרך המקבל.
קבלה - שם פעולה- הדרך לאהוב את עצמי רצופה בכוונות טובות גם של אחרים.