והאם הסנדלרית הולכת יחפה ???
בימים האחרונים מאז שנתתי לעצמי לחוש שוב רגשות קנאה ,כעס ,געגוע, חרדת נטישה וקריסת גבולות או העמדתם מחדש למול המציאות הנושכת מסביב וכתבתי בדמעות את הפוסט הקודם,
פנו אליי נשים וגברים בשאלות עוצמתיות לגבי מערכות יחסים ופרידה ,תאומי נפש ,עומסים,חלקים,ניקוי , איזון ושקט ,ניתוקים ריגשיים, ניתוקים בהיפנוזה או דמיון מודרך ותהליכים נוספים...
השאלה הנוקבת מכולן שנגעה בי בעצב החשוף היא: "האם אני בעצמי מסוגלת לפרידה מודעת מהאקס שלי?או שאני רק יודעת ללוות אחרים בפרידה שלהם? כלומר האם אני, לכאורה, "נאה דורשת ונאה מקימת את מה שאני מיעצת"?
כמו תמיד, בכל סשן , כשאני מלווה אישה מדהימה ומיוחדת אני נותנת מעט ,כפית, מהסיפור שלי ,מהניסיון שלי...
קנאה וכעס, שליטה ומניפולציה, הכחשה ,הקטנה וכל יתר הרגשות שיש הקוראים להם שדונים והמרחיקים אותם מתוך עצמנו הם רגשות לגיטימיים הראויים לחיבוק.
ידוע שתהליך פרידה מודעת כולל בתוכו אבל, ביקורתיות ושיפוט.
בתהליך האישי שלי גיליתי שאנשים כמוני שחוו טראומות ריגשיות שלא היו יכולים להכיל ולהתמודד יצרו להם מנגנון שכיבה רגש, ניתק אותו, כי אם הייתי מרגישה וחווה באמת את הטראומה כנראה שהייתי חווה קצר ריגשי שהיה מחשמל את נשמתי ומכאיב לי בסבל בל יתואר.
אותו מנגנון שכובה לשם השרדותי נדרש כרגע בפרידה ואפילו בזמן התמודדויות במהלך הזוגיות ומערכות היחסים השונות להתעורר ולחיות ,להתעורר ולצמוח אבל המוח שלי לא מכיר את הנחשול הזה ואת עוצמותיו....
אני מזמינה אתכם להיות רגע בהאזנה ,בהקשבה ובהכלה למי שנפרד סביבכם מזוגיות ,מהחיים, מבחירות קודמות, מסביבת חיים או כמוני שמעבדת חויות לפסיפס מילים ודמעות ולבחון אם עכשיו בעקבות מה שקראתם.
העדשה דרכה אתם מסתכלים עליי ועל מי שנפרד כרגע היא עדשה יותר צלולה עבורי ועבורם ומאפשרת להם להיות אותנטים ושלמים בעוצמות הרגשות שלהם?
כידוע בכל יום השמש נפרדת מהיום משכיבה אותו לישון. הלילה מכסה בשמיכה את כולנו.
בפרידה מודעת האין סוף נוכח וקיים לנוכח העומקים שתצללו בהם והתגליות שתביאו עמכם בכל צלילה.
רק אני , היא ,הם, הן ,אתם וכולנו שנפרדים כרגע מחלקים בתוך עצמכם ובהתאמה מאנשים סביבכם תדעו מתי להניח את הנקודה או סימן הקריאה ולא לאפשר שלוש נקודות להמשך יבוא..
.
Comments