Search

חוקי הבית האם גם אצלנו? או רק אי שם...


כל מי שקורא את ספרה של ג'ודי פיקו -חוקי הבית בהוצאת כנרת יכול להתרשם מהתאמתה של מערכת המשפט האמריקאית המתוארת בספר לצרכים המיוחדים של הנער ג'ייקוב - היותו בעל תסמונת אספרגר.

לג'ייקוב מכינים חדר מיוחד "לפסק זמן תחושתי " . השופט מתיחס לכך שלא יוכל לעמעם את האורות ואילו התובעת מבינה שכל קימוט נייר לידו יגרום להתקף בלתי נשלט של צרחות וועוד תגובות נוספות למאפייני סביבה נוספים(ריח,קולות,תאורה וכו).

המאמץ נעשה על מנת לאפשר לג'ייקוב את זכותו הטבעית להציג את חפותו במשפט בו הוא נאשם ברצח.

לאורך כל הספר שאלתי את עצמי האם בישראל 2013 מישהו נערך להתאים את בתי המשפט שלנו לאנשים עם צרכים מיוחדים בספקטרום האוטיסטי כדי שהם יוכלו לטעון לחפותם ללא שיפסלו למשפט על סמך חוסר שפיות זמנית?

הסוגיה הזו קשורה בעיניי לשינוי שיש היום המערכת החינוך ונסיון שילובם של אלפי ילדים וילדות מקסימים במערכת החינוך " הרגילה " .

לתפיסתי גם מערכות בית המשפט ושאר המערכות כגון בתי חולים ומשרדים ממשלתיים יצטרכו להתאים עצמן לכך שבקהילה יש אנשים מיחודים שזקוקים להתאמה שונה ומיוחדת על מנת שיוכלו להביע את עצמם ולהשתמש במערכות הצדק והמערכות השונות .

אי אפשר לאפשר רק לנכים פיזית נגישות . יש צורך לאפשר נגישות לכלל האוכלוסיה ובפרט לאנשים עם צרכים מיוחדים.

אופרטיבית יהיה צורך לתת את הדעת על האופן בו מחכים לתור ,על התאורה , על התקשורת הנהוגה בארגון, על מתן עזרה ותמיכה ,על הבהירות של הטפסים ועל עזרה מיוחדת במילוי טפסים וכן הלאה.

האם אנחנו כקהילה מאפשרים כל זאת?


0 comments