top of page
Search

אבנים שחקו מים (איוב יד, יט)

יום אחד, כמו בסיפורים , רק קרוב יותר למציאות , בזמן שהמתנתי בחדר המיועד למלווים את יקיריהם לניתוח אי שם בצפון הארץ...

צדה את עיני.... איך לא? ספריה קהילתית , ועל מדפיה המתפקעים שלל ספרים... הושטתי יד ושלפתי את הספר: "אות בבאר"- של סיפרית פיג'מה.

עילעלתי מה שעילעלתי, קראתי מה שקראתי, לא הפנמתי מה שלא הפנמתי, והקדשתי את הספר לאהוב שלי ששהה בעולם ההרדמה.... כשיצא, מיד החלפנו חויות כרגיל, בזמן פרידה לכמה שעות . הוא סיפר על עולם ההרדמה ואני על הספר שקרץ אליי מהמדף כדרכם של ספרים ... ושכחנו מכך... לאחר חודש אמא של תלמיד מתקשרת ושואלת אם ארצה חוברות לימוד שאין לה בהם צורך... אמרתי :" ברור שאשמח לקחת לסיפריה הפדגוגית הנוכחית והעתידית..." הגעתי לביתה ובתום השיעור ירדתי על בירכיי ומתחת לארונית המכובדת ניצב לו אוצר בלום של חוברות... ולפתע פתאום משתרבב לו עוד ספר מסיפריית הפיג'מה של רבי עקיבא... שנקרא "גינה על חמור" הלב שלי דמם. אוחזת מתבוננת הופכת... שותקת וצוהלת... מה זה הסימן...? יום למחרת , צועדת ברחוב הידידות , סיימתי שיעור... אומרת לתולעת הספרים שבי שלא יודעת שובע : "בואי נראה מה חדש בסיפריה הקהילתית"? נו... תא הטלפון הזה של פעם שכל הסביבה מניחה בו מנחות מתוקות עבורי... נו ...כבר לא פלא , עותק שני של "אות בבאר" מונח, חדש, מולי. מסמסת לאותו אהוב: "תראה, שוב, רבי עקיבא נגלה אליי, מה הוא רוצה לומר...? כעבור שבועיים, לילה בלהות בהוספיס, חבר שלנו נלחם בשדים, יוצאת לקחת נשימה. הולכת במסדרון עד לובי מלא כורסאות מחבק למשפחות ושם מדפי ספרים מנחמים. שולפת מהמדף כמובן את הספר של יוכי ברנדס, "הפרדס של עקיבא" שלא הכרתי... ווואוו נשימה... לא תתפלאו לשמוע שמשפחה שאני מלמדת עברה לרחוב עקיבא ברעננה... טוב נו תאספי סימנים. אני מתחילה לחקור... הכל... מגיעה "לשפת האור" מושג מרתק, מתחילה ללמוד אותו . מגלה שאני מדברת את השפה וכותבת אותה במעגלי ספירלה צבעוניים עוד מלפני שנה לילדי הגן, לצוות , ומגלה את שפת האור באיורים, בספר "אות בבאר". אז, עוד לא הכל ברור. כמו בכל פרדס אמיתי.... אז רק כטעימה. איך הכל כמו פאזל מתחבר לתמונה, חלק חלק שהוא אני ואתם ותמונה שלמה של אושר, חיפוש, למידה, תבונה הנגזרת מהתבוננות.. ערכי למידה אינסופיים... סקרנים? תמשיכו לקרוא את האגדה... סיפור חז'ל "אות בבאר" מתאר כיצד התבוננות באבני הבאר החלקות ממים עודדה את רבי עקיבא ללמוד לקרוא ולכתוב. תיאור הסתכלותו של רבי עקיבא על כוחן של טיפות המים. כל אחת קטנה ורכה לשינוי פני מראה אבני הבאר. עם כוח רצון, לאט לאט ובהתמדה באמונה בדרך ונחישות כל אחד יכול להתגבר על קשיים וללמוד נושאים חדשים בכל גיל. לרבי עקיבא זה קרה בגיל 40. הידע נגיש לכולנו מתברר וחדוות הלמידה כפלא. אז ממשיכה ללמוד והצלחתי איך שהוא לאסוף את הסימנים... ומזמינה אתכם לשתף אותי תובנות לגבי מיליון רסיסי הנושאים שעלו כאן. ים של מידע הנגלה ומסתתר טקסט שהוקלד באצבע אחת בלונגשוט אחד ואהבה לנסתר.

0 comments

Comments


bottom of page